פסק-דין בתיק רע"א 56779-11-13

בקשה לסעד זמני ובקשה לרשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ז' ימיני) מיום 26.11.13, שבה דחה את בקשת המבקש ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה להציע  למכירה או למכור לצד שלישי דירה שהיא מתכוונת לבנות ברמלה. טענת המבקש הייתה ועודנה שהמשיבה מפלה אותו לרעה כבן הלאום הערבי, ומסרבת למכור לו דירה שאותה הציעה לו לרכישה, במסגרת קבוצת רכישה, קודם שידעה את פרטי זהותו.

המשיבה הגיבה לבקשה לרשות לערער ולבקשה לסעד זמני בצוותא חדא.

לאחר עיון בבקשות ובתגובה החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. אלו טעמי:

 כלל הוא שלצורך הכרעה בבקשה לסעד זמני יש לבחון בראש ובראשונה שניים אלו: סיכויי התובענה העיקרית ומאזן הנוחות.

בית משפט קמא לא בחן כלל את סיכויי התובענה, ודחה את הבקשה לסעד זמני רק על יסוד הערכתו את מאזן הנוחות. כך דבריו:

 " כאשר אני שוקל את מאזן הנוחות מצד אחד קיים פרויקט שאם לא תשווק הדירה יחסר סכום רב ביותר לצורך השלמתו, כך שיפגעו אנשים נוספים מאי השלמת הפרויקט. לעומת זאת, בידי המבקש סכום כסף שאיתו הוא יכול לגשת ולחפש דירה אחרת. אם וכאשר, ימצא המבקקש דירה, דומה או זהה ... והוא ישלם תמורתה סכום גבוה מהסכום שהמשיבה מוכרת דירות מעין אלו, הרי שנושא זה ניתן לפיצוי כספי, הן לגבי תוספת מחיר הדירה והן לגבי עגמת הנפש והצורך לחפש דירה אחרת" .

כאמור, בית המשפט לא דן כלל בסיכויי התובענה וזה נימוקו:

" נראה שהצדדים לא מסכימים בפרטים רבים, הנחוצים להכרעה בבקשה לגופה ועליהם למעשה להשלים את כל הפרטים החסרים באמצעות הגשת תצהירים במסגרת ההליך העיקרי".

בכך חסך עצמו בית המשפט מן הדין. סבורני כי היה על בית המשפט להכריע בבקשה לגופה, או לדחות את הכרעתו עד לקבלת פרטים חסרים, ככול שבית המשפט נזקק לפרטים אלו לצורך מתן החלטתו. לפני בית המשפט עמדו תצהירים מזה ומזה, ואם חסר היה דבר אפשר היה לשקול את החסר לכאן או לכאן, אך לא להימנע מהכרעה לגוף הבקשה. לפיכך גם לא ראיתי לדון בטענות המשיבה לגופו של מתן הצו.

אני מקבל אפוא את הערעור, מבטל את ההחלטה נושא הבקשה לרשות לערער, ומחזיר את העניין לבית משפט קמא לשם מתן החלטה מנומקת.

בבית משפט קמא הסכימה המשיבה שלא לנקוט כל פעולה הסותרת את הצו המבוקש. אכן, הדירה שהוצעה למכירה היא דירה אחת מתוך דירות רבות המיועדות להבנות עבור קבוצת רכישה שהמשיבה עוסקת בארגונה, כאשר בשלב זה טרם נרכשה כלל הקרקע שעליה ייבנה הבניין שבו תהיה הדירה. לא ברור אם כבר הצליחה המשיבה לרכז את כל חברי הקבוצה המיועדים. עוד ראיתי כי בית המשפט קבע מועד קרוב (3.2.14) לדיון בתובענה לגופה.

בנסיבות אלו אני מורה על הארכת הצו הארעי שנתתי ביום 28.11.13, עד להחלטה אחרת של בית משפט קמא, ומחזיר את העניין לבית משפט קמא. אם המשיבה לא תעמוד על דיון במועד מוקדם יותר, נראה שבית המשפט יוכל להחליט בפסק דינו בתובענה, גם בשאלת קיומו או ביטולו של הצו הזמני.  כמובן שככל שהמשיבה תעמוד על החלטה בבקשה לצו מניעה זמני ישקול בית המשפט את המועד שבו ידון בה.

תנאי להארכת תוקפו של הצו הארעי הוא הגשת התחייבות עצמית לכל נזק וכן הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט בסכום של 10,000 ש"ח, תוך 7 ימים מיום מסירת פסק דין זה.

לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום,  ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: